רווחה אישית של נשים עם מוגבלות המשתתפות בתכניות שיקום תעסוקתיות

Transcript

1 רווחה אישית של נשים עם מוגבלות המשתתפות בתכניות שיקום תעסוקתיות ורד שנער-גולן חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה " אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בית הספר לעבודה סוציאלית מאי, 0202

2 מ) רווחה אישית של נשים עם מוגבלות המשתתפות בתכניות שיקום תעסוקתיות מאת: ורד שנער-גולן בהנחיית: פרופסור אריק רימרמן חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה " אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בית הספר לעבודה סוציאלית מאי, 0202 מאושר על ידי תאריך נחה העבודה ) מאושר על ידי תאריך )יו"ר ועדת הדוקטורט ) I

3 הכרת תודה לפרופ' אריק רימרמן, על מלאכת ההנחיה שעירבה הובלה מעצימה בשבילי הידע המדעי, על חשיפה לעולמות תוכן מרתקים, על פניות ומעורבות אישית ומקצועית לאורך כל שלבי המחקר. על חווית למידה מופלאה, מאתגרת ומרחיבת אופקים. תודה על ההזדמנות לשאוב מעולמך העשיר, חוכמתך וניסיונך הרב. לד"ר רות נאור, סמנכ"ל ה"קרן רשת מרכזי אבחון ושיקום מקצועי", על ההזדמנות לקיים את המחקר בקרב אוכלוסיית משתקמות הקרן, החשיבה המשותפת וההתחלקות בידע. למנהלי ומנהלות מרכזי השיקום של ה"קרן רשת מרכזי אבחון ושיקום מקצועי" והרכזות, על הסיוע והתמיכה. לפאני פיסחוב, על עזרתה בעיבוד וניתוח ממצאי המחקר, על מחויבותה הרבה ומסירותה. למשה ונעמי שוסטר, הורי היקרים, על שנטעתם בי את אהבת המילה הכתובה וחשיבותה של הגשמה. לבנותיי האהובות, לספיר, בכורתי, על שליווית אותי במסע ובמפגש עם משתתפות המחקר, רעיונותיך ודרך ההתבוננות שלך תרמו לי רבות. לבר, על הסבלנות שגילית, ההבנה והתמיכה ומעל הכל אהבתך הרבה, ללילוש, על הפתקים הקטנים עם המילים הגדולות שצצו כל פעם מחדש בין ערמות הדפים שעל שולחני. החיבוקים, הנשיקות והרעפות האהבה מצידכן נמצאים בכל מילה כתובה בעבודה זו. לבסוף, לבנג'י אהובי ושותפי לחיים, אהבתנו היא מקור ההשראה וההנעה בחיי. II

4 תוכן העניינים V VIII IX תקציר... רשימת לוחות... רשימת תרשימים מבוא סקירת ספרות הגדרת מצבי תפקוד, מוגבלות ובריאות התפתחות הגישות כלפי מוגבלות המודל הביו-רפואי המודל החברתי ממודל חברתי למודל חברתי-תפקודי התפתחות הפרדיגמה החברתית-תפקודית במחקר בתחום המוגבלות הצגת מודל ה- ICF מוגבלות ותנאי חיים בחוסר מספיקות של משאבים תוכניות להכשרה מקצועית כרכיב בהליך השיקום התעסוקתי תקווה התפתחות המושג תקווה תיאורית התקווה תקווה בהשוואה למבנים אישיותיים חיוביים אחרים תקווה והקשרה למצבי בריאות, תפקוד ומוגבלות רווחה אישית )Well-being( התפתחות המושג דרכים להמשגה של תחושת הרווחה האישית רווחה אישית ודרכי מדידתה תחושת רווחה אישית והקשרה למצבי בריאות, עוני, תפקוד ומוגבלות תחושת רווחה אישית סיבה או תוצאה המודל המחקרי מודל מקורי ומודל מוצע רכיבי המודל בחינת מודל המחקר והשערות המחקר שיטה אוכלוסיית המחקר מאפייני רקע של אוכלוסיית המחקר השוואת המדגמים בהתייחס למאפיינים סוציו-אקונומים כלי המחקר הליך שיטות ניתוח הנתונים ממצאים עיקריים... III

5 מאפייני הרווחה האישית, התקווה, רמות ההשתתפות, טווח הפעילות ניתוח משווה משתני התקווה, המצב הכלכלי וסביבת החיים והקשרם לרמת ההשתתפות וטווח הפעילות משתנה התקווה והקשרו לרמת ההשתתפות משתנה התקווה והקשרו לטווח הפעילות בבית ומחוצה לו אינדיקאטורים של המצב הכלכלי והקשרם לרמת ההשתתפות וטווח הפעילות המשתנה הסביבתי והקשרו לרמת ההשתתפות וטווח הפעילות הצגת מערך הקשרים המתקיים בין המשתנים המתווכים למשתנה הרווחה האישית... תרומתם של רמת ההשתתפות וטווח הפעילות להבנת הקשר המתקיים בין המשתנים האישיים והמשתנה הסביבתי לבין תפיסת הרווחה האישית הצגת מטריצת קורלציות לבחינת הקשרים בין משתני המודל בחינת מודל המחקר בכללותו הצגת ממצאי הרגרסיה עבור כל אחת מאוכלוסיות המחקר מודל א' הצגת ממצאי הרגרסיה עבור כל אחת מאוכלוסיות המחקר מודל ב' דיון תחושת רווחה אישית מפרספקטיבה של יחסי אדם סביבה מגבלות המחקר השלכות מחקריות ויישומיות השלכות מחקריות השלכות יישומיות... רשימת מקורות... נספחים... נספח א' שאלון המחקר... נספח ב' שיטת הניקוד וקידוד שאלון מצב הבריאות... נספח ג' ניתוח גורמים לרכיב ההשתתפות במודל... נספח ד' ניתוח הבדלים של רכיב הרווחה האישית... נספח ה' הקשר בין רכיבי משתנה התקווה לרמות ההשתתפות... נספח ו' הצגת מערך הקשרים המתקיים בקרב המשתנים המתווכים... נספח ז' הקשר בין רמת ההשתתפות וטווח הפעילות לתפיסת הרווחה האישית... נספח ח' גורמים שלא הוכנסו למודל הרגרסיה לניבוי תפיסת הרווחה האישית... נספח ט' תוצאות רגרסיה ליניארית מרובה לניבוי רווחה אישית... נספח י' גורמים שלא הוכנסו למודל הרגרסיה בצעד הסופי... IV

6 רווחה אישית של נשים עם מוגבלות הלוקחות חלק בתכניות שקום תעסוקתיות ורד שנער-גולן תקציר במרכזו של המחקר הנוכחי נבחנה תחושת הרווחה האישית של נשים עם מוגבלות, כרכיב סובייקטיבי בחקר איכות החיים, והתערותן בחיים החברתיים. בהקשרם של מאפיינים אישיים וסביבתיים ותרומתם לתפקודן המושג רווחה אישית זכה לאורך השנים, להתעניינות רבה מצד חוקרים מדיסציפלינות שונות. יחד עם זאת קיים חוסר הסכמה בין חוקרים ביחס לטבעו, הנוגע לגבולותיו התיאורטיים והקונספטואליים. על רקע מציאות זו עולה ומתחדדת חשיבותו של המחקר הנוכחי בבחינה מעמיקה של המושג בקונטקסט של נשים עם מוגבלות. סקירת הספרות העדכנית קוראת לחקור רווחה אישית בהקשר למשתנים אישיותיים וסביבתיים. לאור התפתחות זו, נבחנה תחושת הרווחה האישית בהקשרה הרחב של גישת אדם-סביבה.)person-in-environment( במרכזה תפיסה הרואה את האדם וסביבות חייו השונות כמערכת אקולוגית אינטראקטיבית שבה היחיד וסביבותיו משפיעים ומושפעים אלה מאלה בו זמנית. מכאן עולה ומתחדדת שאלת המחקר המרכזית: האם ובאיזו מידה משתנים אישיים וסביבתיים, בנפרד ובמשולב, משפיעים על רווחתם האישית של נשים עם מוגבלות. בהקשרה הייחודי של אוכלוסיית המחקר, מתחדדות שתי סוגיות נוספות; האחת נוגעת לתחושת שביעות הרצון מהחיים שחוות נשים עם מוגבלות, האחרת ענינה מהות קשרי הגומלין שמקיימות נשים עם מוגבלות למול סביבתן החברתית והכלכלית, בנפרד ולמול זו הנחווית על-ידי נשים ללא מוגבלות. שאלות המחקר נבחנו באמצעות מודל ביו-פסיכו-סוציאלי, המבוסס על סיווג ה- ICF Health(,)International Classification of Functioning, Disability and שיזם ארגון הבריאות העולמי, לפיו גורמים אישיים וסביבתיים, הפועלים הדדית עם מצבו הבריאותי של האדם, קרי רווחתו.)WHO, 2001( האישית, קובעים את אופי ורמת תפקודו ושלובו של היחיד בחברה תחושת הרווחה האישית נבחנה כייצוג של מצבן הבריאותי של הנשים, כמי שמעגנת בתוכה רכיבים אישיים, יחסיים וקולקטיביים ומשקפת את שביעות רצונו של היחיד בתחומים משמעותיים של חייו. מאפייני היחיד,,)Snyder, 2000( נבחנו באמצעות תחושת התקווה, בהתבסס על התיאוריה שפיתח סניידר V

7 אינדיקאטורים כלכליים המייצגים את מצבה הכלכלי של המשתתפת ומאפיינים דמוגראפיים. מאפייני סביבת חייה נבחנו באמצעות מדרג האשכול הסוציו-אקונומי בו היא מתגוררת. הבחירה במודל של רווחה אישית היא בשל העדפה של גישה חברתית תפקודית על גישה יחידנית, המדגישה את יחסי הגומלין של אדם-סביבה. יש לציין כי מודל ביו-פסיכו-חברתי תואם את הבסיס האפיסטמולוגי העדכני של העבודה הסוציאלית ותחום חקר חייהם של אנשים עם מוגבלות, קרי, מיקוד דואלי על היחיד, הסביבה ויחסי הגומלין המתקיימים ביניהם. אישושה של התיזה המרכזית נבחנה בהקשרן של שתי אוכלוסיות, האחת אוכלוסיית נשים עם מוגבלות, למולה נבחנה קבוצת נשים עם חסמים תעסוקתיים על רקע חברתי-כלכלי. הניסיון להתאים את המודל לאוכלוסייה הנחקרת הוביל כאמור לבניית מודל מתוקן המציע לבחון את רכיב הלקות )קרי, מבנה ותפקוד פיזי( במודל המקורי כרכיב מבחין בין קבוצות באוכלוסייה, הפועלות בסביבה חברתית משותפת. שתי האוכלוסיות השתתפו בתכניות משותפות להכשרה מקצועית, במסגרת מרכזי שיקום שמפעילה ה"קרן" )רשת מרכזי אבחון ושקום(, שתכליתן השמה בעבודה וכללו 220 צעירות בגילאי עבודה, החיות בחסר מספיקות כלכלית וחברתית. ניתוח מודל המחקר נעשה באמצעות בדיקת מקדמי מתאמים בין משתני המחקר וניתוח רגרסיה ליניארית רב-משתנית. יכולת הניבוי של המודל הכולל בקרב כל אחת מתת האוכלוסיות היתה בקרב אוכלוסיית הנשים עם חסמים תעסוקתיים ו- 50% בקרב אוכלוסיית הנשים עם מוגבלות. 57% ממצאי המחקר העיקריים מאששים את התאמתה של גישת אדם-סביבה להסבר תחושת הרווחה האישית ומציגים דפוסי קשר שונים בין היחיד וסביבת חייו בקרב כל אחת מאוכלוסיות המחקר. בחינת המשתנים התורמים לניבוי תחושת הרווחה האישית, מגלה כי בקרב קבוצת הנשים עם מוגבלות בולטת תרומתם של הגורמים האישיים, למול השפעתה הבולטת של הסביבה בקרב קבוצת הנשים עם חסמים תעסוקתיים; בקרב אוכלוסיית הנשים עם מוגבלות ניכרות אף השפעותיהן של תפיסת מצב הבריאות, קרי הדרך בה האישה תופסת את מצב בריאותה, ורמת ההישגיות )הרכיב המוטיבציוני במשתנה התקווה(. ממצאים משמעותיים נוספים מציינים את חווית ההדרה שחוות נשים עם מוגבלות, הבאה לידי ביטוי בשיעור נמוך של השתתפות בחיים החברתיים. אל מול חווית ההדרה שמזמן המרחב החברתי, בולטת מרכזיותה של הפעילות הדתית. כמו כן, ניכרת השפעתם של הרכב משק הבית ומדרג סביבת המגורים. ככלל, בקרב נשים עם מוגבלות נצפו רמות רווחה אישית נמוכות בהשוואה לנשים עם חסמים תעסוקתיים. יתכן ומממצא זה מעיד כי לנשים אלה דפוסי שיח שונים עם סביבתן החברתית. למחקר הנוכחי תרומה צנועה להבנת תחושת הרווחה האישית של נשים עם חסמים תעסוקתיים ועם מוגבלות, הנמצאות בהכשרה מקצועית. VI

8 ממצאי המחקר עשויים לתרום להבנת המשתנים המשפיעים על רווחתן האישית של נשים עם מוגבלות, מבנהו ואופיו של השיח שמקיימות נשים עם מוגבלות אל מול סביבתן החברתית והכלכלית ולהצביע על האמצעים הנחוצים להתרת הקשר הסיבתי שבין מוגבלות-הדרה ועוני. בהיבט הפרקטי, עשויים ממצאי המחקר לסייע בבניית תכניות התערבות אשר יתרמו לשילובן של נשים עם מוגבלות ועם חסמים תעסוקתיים במרחב התעסוקתי והחברתי. VII

9 רשימת לוחות לוח 0: הצגת תחומים הנכללים בהגדרות השונות של איכות חיים... לוח 0: התפלגות שתי אוכלוסיות המחקר בהשוואה בין אזורית... לוח 2: אחוזי נכות מוכרים למול תפיסה סובייקטיבית של חומרת הנכות... לוח 2: מאפיינים דמוגרפים של המחקר בחלוקה לשתי תתי האוכלוסיות... לוח 5: התפלגות שתי אוכלוסיות המחקר על פי השתייכות לאשכול סוציו-אקונומי... לוח 6: התפלגות שתי אוכלוסיות המחקר על פי אינדיקאטורים של מצב כלכלי... לוח 7: טעינויות ארבעת הגורמים: תפקוד פיזי, תפקיד פיזי, תפקיד נפשי וכאב... לוח 8: הצגת ערכי אלפא של קרונבך של ארבעת הגורמים... לוח 9: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות מבחני t להשוואת הרווחה האישית, ההשתתפות, הפעילות והתקווה בקרב שתי אוכלוסיות המחקר... לוח 02: הקשר בין רמות התקווה לבין רמות ההשתתפות בקרב נשים עם וללא מוגבלות... לוח 00: בחינת הקשר הישיר המתקיים בין המשתנים המתווכים לתפיסת הרווחה האישית... לוח 00: בחינת תרומתם של המשתנים רמת ההשתתפות וטווח הפעילות להסבר הקשר המתקיים בין תקווה לתפיסת הרווחה האישית... לוח 02: בחינת תרומתם של המשתנים רמת ההשתתפות וטווח הפעילות להסבר הקשר המתקיים בין האשכול הסוציו-אקונומי לתפיסת הרווחה האישית... לוח 02: מטריצת מקדמי מתאם פירסון בין משתני המודל בקרב שתי אוכלוסיות המחקר... לוח 05: מקדמי מתאם פירסון וספירמן בין מאפייני רקע מרכזיים ואינדיקאטורים כלכליים... לוח 06: רגרסיה מרובה לניבוי תפיסת רווחה אישית כוללת בקרב נשים ללא מוגבלות... לוח 07: רגרסיה מרובה לניבוי תפיסת רווחה אישית כוללת בקרב נשים עם מוגבלות... לוח 08: תוצאות רגרסיה ליניארית מרובה לניבוי רווחה אישית בקרב נשים ללא מוגבלות... לוח 09: תוצאות רגרסיה ליניארית מרובה לניבוי רווחה אישית בקרב נשים עם מוגבלות... לוח 02: רגרסיה מרובה בצעדים לניבוי רמת התקווה בקרב נשים ללא מוגבלות... לוח 00: רגרסיה מרובה בצעדים לניבוי רמת התקווה בקרב נשים עם מוגבלות... לוח 00: תוצאות רגרסיה ליניארית מרובה לניבוי רווחה אישית בקרב נשים עם מוגבלות... לוח 02: הצגה גרפית של ממצאי המחקר העיקריים... לוח 02: שיטת הניקוד לפי מספרי השאלות... לוח 05: קיבוץ השאלות לפי תחומים... לוח 06: ניתוח גורמים אקספלורטורי עם רוטציה מסוג ורימקס לרכיב ההשתתפות במודל... לוח 07: ממוצעים, סטיות תקן וניתוח הבדלים של רכיבי הרווחה האישית... לוח 08: הקשר בין רכיבי משתנה התקווה לבין רמות ההשתתפות בקרב נשים עם וללא מוגבלות.. לוח 09: הקשר בין טווח הפעילות לבין רמות ההשתתפות בקרב נשים עם וללא מוגבלות... לוח 22: בחינת הקשר הישיר המתקיים בין רמת ההשתתפות לתפיסת הרווחה האישית... לוח 20: בחינת הקשר הישיר המתקיים בין טווח הפעילות לתפיסת הרווחה האישית... לוח 20: תוצאות רגרסיה ליניארית מרובה לניבוי רווחה אישית בקרב נשים ללא מוגבלות... לוח 22: תוצאות רגרסיה ליניארית מרובה לניבוי רווחה אישית בקרב נשים עם מוגבלות... VIII

10 רשימת תרשימים תרשים 0: תיאור מודל ה- ICF... תרשים 0: מודל המחקר... תרשים 2: מודל המחקר המוצע... תרשים 2: פריסת מרכזי השיקום... תרשים 5: מערך הקשרים בין הגורמים האישיים והסביבתיים לבין המשתנים המתווכים... תרשים 6: מערך הקשרים הישירים בין המשתנים המתווכים לתפיסת הרווחה האישית... תרשים 7: בחינת תרומתם של המשתנים המתווכים לקשר המתקיים בין המשתנים התלויים והבלתי תלויים... תרשים 8: הצגת מערך הקשרים המתקיים בין המשתנים המתווכים... IX

11 1. מבוא החל משנות ה- 90 של המאה העשרים, מתמקדות מרבית המדינות בעולם המערבי בקידום מדיניות חברתית שעניינה שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. ביטוי לכך הוא במעבר ממדיניות הדוגלת במתן תגמולים לתפיסה המכירה בזכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות לקחת חלק פעיל בתחומי החיים המרכזיים ובכלל זה הזכות להשתלב בעולם העבודה. למדיניות זו שתי מטרות עיקריות, שזורות זו בזו: האחת מכוונת להגברת ההזדמנויות והשוויון בתעסוקה של אנשים עם מוגבלות, תוך צמצום פערי התעסוקה ביחס לאנשים בריאים; המטרה השנייה מכוונת להעלאת איכות ורמת החיים של אנשים עם מוגבלות ועניינה, להבטיח לאנשים עם מוגבלות הכנסה אשר תאפשר להם Organization for Economic Cooperation and לחיות את חייהם ברווחה אישית נאותה ).(Development [OECD], 2003 עקרון השוויון, כתפיסה מנחה בעיצוב המדיניות החברתית בישראל, בא לידי ביטוי מרבי,(1998 ב"חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות" (התשנ"ח - המעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלויות,2002 לנגישות ושוויון בתעסוקה. ביטוי מאוחר יותר לתמורות אילו התרחש בישראל, בשנת עם הקמתה של ועדה ציבורית לענייני נכים, בראשות השופט לרון (הועדה הציבורית לבדיקת עניני הנכים ולקידום שילובם בקהילה), שעניינה ניסוח המלצות ליישום חוק השוויון. בחינת עבודת הועדה מלמדת כי הועדה בחרה לקדם את נושא התעסוקה, מתוך הכרה כי הינו בעל השלכות על תחומי חיים נוספים. המלצותיה עסקו בקביעת דרכים לתמרוץ ועידוד אנשים עם מוגבלות להשתלב בעולם העבודה מתוך תפיסה כי אילו יובילו לשיפור איכות חייהם, שילובם והכלתם (inclusion) בחברה (דו"ח ועדת לרון, לאחרונה (1.8.09), חלה התפתחות נוספת עם כניסתו של לתוקף תיקון חוק הביטוח הלאומי.(2005 הבא לשפר את התנאים של מקבלי קצבת נכות שיוצאים לעבוד ללא פגיעה בזכויות של מי שאינו עובד 2009). מן 109 (המוסד לביטוח לאומי - תיקון לחוק הביטוח הלאומי לעידוד נכים ליציאה לעבודה, הראוי לציין כי השינוי בהתייחסות החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות, כמו גם התפתחות החקיקה החברתית בעניינם, לוו במעורבותם הפעילה של ארגוני הנכים. בישראל, באה מעורבות זו לידי ביטוי בהשתלבותם של ארגוני הנכים בשיח הציבורי, בחתירה לשינוי המדיניות החברתית שתכליתה שילובם ושיתופם של אנשים עם מוגבלות בחברה ובקהילה תוך הסרתם של חסמים פיזיים וחברתיים (דו"ח ועדת לרון, ; Herr,.(Rimmerman & כך לדוגמא, הוקמה ועדת לרון על רקע שביתת הנכים הממושכת (בשנת 2002) וכחלק מהסכם הממשלה עם מטה מאבק הנכים. 1

12 תמורות אילו, מספקות את ההקשר החברתי למחקר זה. במרכזו הועמדה לבחינה רווחתן האישית (well-being) של נשים עם מוגבלות, כרכיב סובייקטיבי בחקר איכות החיים, בהקשרה הייחודי של גישת אדם-סביבה, קרי, בהקשרם של מאפייניהן האישיים, מאפייני סביבת חייהן ותרומתם לתפקודן ולהתערותן בחיים החברתיים והכלכליים. המחקר בתחום הנכות והמוגבלות הוא רב פנים ונוטה להציג מסגרות המשגה שונות. חלקן מתייחס להיבטים כלכליים של מוגבלות 2005) Imparato,,(Stapleton, O'Day, Livermore, & (Abberley, 1987) אחרים מתייחסים לאספקטים רפואיים (1997,(Rioux, חברתיים ותפקודיים ייחודו של מחקר זה באימוץ גישה חדשנית, דואלית, המתמקדת ביחסי הגומלין ;(WHO, 2001) המתקיימים בין היחיד וסביבת חייו והשלכותיהם על יצירת מצבי מוגבלות. התפתחות המודלים לבחינת נכות ומוגבלות מלמדת על מעבר ממודלים שבמרכזם הפרט ומגבלתו קרי, המודל הרפואי, לאלה המדגישים את חשיבות הקשר חייו של היחיד בעל המגבלה. מודלים מאוחרים קוראים לבחינת הקשר אדם-סביבה, בטענה כי יחסי הגומלין המתקיימים בין משאבי הפרט ומשאבים קיימים בסביבת חייו הם אילו היכולים לשפוך אור על מצב בריאותו ורווחתו האישית של הפרט. ביטוי לחשיבה מעין זו באה לידי ביטוי במודל שיזם ארגון הבריאות העולמי, מודל ה-,(International Classification of Functioning, Disability and Health) ICF המייצג גישה ביו- פסיכו-סוציאלית, על פיו מגבלה הינה תוצר של יחסי גומלין מורכבים בין גורמים אישיים וסביבתיים, המתווכים על ידי רמות תפקוד, טיב הפגיעה הפיזית ורמות מעורבותו של הפרט בחיי החברה; כשאילו משפיעים ומושפעים ממצבו הבריאותי של הפרט. כך, לסביבות שונות עשויה להיות השפעה שונה על אותו פרט (2001.(WHO, סיווג ה- ICF הנגזר מהמודל יהווה את הבסיס הקונספטואלי בעבודה זו. ייחודו של המודל הוא ביכולתו לבחון את תרומתם היחסית של כל אחד מהגורמים, גורמי אדם, סביבה ויחסי הגומלין המתקיימים ביניהם, על רמות התפקוד, ההשתתפות והמעורבות של נשים עם מוגבלות בחיים החברתיים והתעסוקתיים. בנוסף מספק הסיווג כלים ייחודים למדידת מצבי בריאות, תפקוד ומוגבלות בהם ייעשה שימוש במחקר זה (1994 Keller,.(Ware, Kosinski, & בחינת תרומתה של הסביבה לחוויית החיים עם מוגבלות מלמדת כי היא מאופיינת לעיתים בחוסר מספיקות של משאבים. משקי בית בהם אחד, או יותר, מחברי המשפחה הוא אדם בעל מוגבלות, מאופיינים לרוב בחוסר מספיקות כלכלית. על פי מחקרם של רימרמן וארטן-ברגמן (2005) אנשים עם מוגבלות בישראל הינם פחות משכילים ובעלי שיעורי השתתפות מועטה בשוק העבודה ובחברה בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות. לנשים עם מוגבלות קשיי התמודדות נוספים ייחודים להן 2

13 (1997 Altman,.(Barnartt & הן נוטות להיות פחות מעורבות בשוק העבודה והגישה אליהן פטרנליסטית יותר מאשר לגברים. מעבר למוגבלות עצמה ולהשלכותיה על רווחתו האישית של היחיד, סביבת חייהם של אנשים עם מוגבלות עלולה לזמן עבורם חוויה של הדרה ותחושת שוליות (marginality) חברתית וכלכלית (2007 Metts,,(Rust & שתיהן בעלות השלכה הן ברמת הפרט והן ברמת הרווחה של החברה כולה. בהקשר זה, נשים עם מוגבלות לרוב חוות בעיות ייחודיות להן בתחומי הבריאות, התעסוקה, והזכאות לקצבאות; וככלל, הן בעלות הסתברות גבוהה יותר לחיות מתחת לקו.(Barnartt & Altman, 1997 ;2006 ;2004 העוני (פלדמן ומיכלסון, שטרוסברג ואיתן-ריבליס, רמת ההכנסה הנמוכה של נשים עם מוגבלות מוסברת לא רק בהקשר למצב המוגבלות אלא כבעיה חברתית Barnartt & Altman, ) רחבה הנוגעת לעצם היותן נשים והתייחסותה הכוללת של החברה למעמדן.(1997 מהות הקשרים המתקיימים בין מוגבלות לעוני, מתוארת כ"מעגל של קסמים" ) ;1999 Elwan, Yeo, 2001 (Rust & Metts, ;2007 לפיו מוגבלות מצמצמת את תפקודו של הפרט ומגבירה את הסיכוי לחיות בתנאי עוני אשר מגבירים את הסיכון למוגבלות. הקשר שבין מוגבלות לעוני מתווך, בדרך כלל, באמצעות תהליכי הדרה של היחיד מהחברה, כדוגמת בלמים וחסמים המונעים את השתתפותו המיטבית של היחיד המוגבל בחברה 2003) Moore,.(Rust & Metts, 2007; Yeo & בבסיס בחינת הקשר המתקיים בין מוגבלות לבין עוני, עומדת ההנחה הבסיסית כי מוגבלות מתייחסת להגבלה ולצמצום של יכולת היחיד לבצע פעילויות אנושיות נורמטיביות, וככזו מהווה פונקציה מורכבת של טיבה של הלקות עצמה ושל ההקשר החברתי בתוכו היחיד עם הלקות פועל ) & Whyte Barnes, ;1997.(Ingstand, 1995 הספרות השיקומית אינה מבחינה, בדרך כלל, בין גברים לנשים. לפיכך, אנו עדים, להעדר מסד נתונים המבחין בהבדלי מגדר ומקשה על פיתוח תובנות לגבי איכות חייהן של נשים עם מוגבלות (1999.(Elwan, ההערכה המקובלת כיום היא כי כעשרה אחוזים מאוכלוסיית העולם הם אנשים בעלי 650,000 - מוגבלות. בהסתמך על הערכה זו, בחברה הישראלית חיים כיום למעלה מ איש בעלי מוגבלות, כאשר נשים מהוות רוב מוחלט (56%) (בן משה, רופמן והבר, 2009). מחקר זה ישאף להציג, באמצעות מודל ה- ICF, מסגרת המשגתית חדשה לבחינת הדרך והמידה שבה רווחתן האישית הסובייקטיבית של נשים עם מגבלה, סביבת חייהן ורמת התקווה שלהן, פועלים במשולב וקובעים את רמת תפקודן ושילובן של נשים עם מוגבלות בחברה. ייחודו בבחינת 3

14 גורמים אילו בהקשרה של גישת אדם-סביבה, המדגישה את השפעותיהם ההדדיות של היחיד וסביבותיו כמי שמשפיעים ומושפעים אלה מאלה בו זמנית ) Gitterman, Bartlett, ;1970 Geramin &.(1980 המחקר התמקד אפוא בשתי קבוצות אוכלוסייה, האחת קבוצת נשים עם מוגבלות בהשוואה לנשים עם חסמים תעסוקתיים; שתי הקבוצות כוללות צעירות בגילאי עבודה, החיות בחסר מספיקות כלכלית וחברתית, הנמצאות בתכניות להכשרה מקצועית, לכאורה בעלת פוטנציאל לשילובן בעולם העבודה. תחום התעסוקה נתפס לעיתים קרובות כבסיס לשיפור בתחומי חייו האחרים של הפרט, כבעל תרומה משמעותית החורגת מקידום הרווחה הכלכלית. תעסוקה מהווה הזדמנות לעצמאות כלכלית, בריאות ורווחה אישית, מעניקה תוכן לחיים, מעלה את ערכו של הפרט בעיני עצמו ותורמת לשיפור Human Resources and ) איכות חייו של היחיד, לרבות הכרה בו כחלק אינטגרלי ותורם לחברה Canada, 2004.(Social Development מכאן חשיבות התמקדות המחקר בעיתוי הנבחר. אוכלוסיית המחקר התמקדה בנשים עם מוגבלות בהשוואה לנשים המתמודדות עם חסמים תעסוקתיים על רקע - חברתי-כלכלי, אשר הופנו על-ידי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה ל"קרן רשת מרכזי אבחון ושיקום מקצועי", כהזדמנות, אולי אחרונה לשיקומן והגברת סיכוייהן להשתלבותן בחיי החברה. בחינת מאפייניהן של הנשים עם מוגבלות, הלוקחות חלק בתכניות הכשרה מעין אילו, מלמדת כי נשים אילו לרוב מאופיינות ברמות השכלה נמוכות ובמאפיינים דמוגראפיים שעלולים לחבל בניסיונות היחלצותן מאותו "מעגל קסמים". החידוש שבעבודה זו בהצגת מסגרת קונספטואלית בה תוצג תחושת הרווחה האישית של נשים עם מוגבלות למול נשים עם חסמים תעסוקתיים, בהקשרה הרחב של גישת אדם-סביבה. תרומתה גם בהעמדת מסגרת להשוואה של נשים מוגבלות עם למול נשים עם חסמים תעסוקתיים, אשר תאפשר ניתוח בעל אופי מגדרי, בהקשרים שונים של חסמים פיזיים, כלכליים וחברתיים. בנוסף, יספק המחקר מסגרת התייחסות למושג בעל אוריינטציה עתידית, בקרב אוכלוסייה שעד כה לא נחקרה בהקשר זה. לבסוף, יעשה ניסיון להעמיד מודל מורכב, דואלי, שיסביר כיצד גורמים אישיים וסביבתיים פועלים הדדית עם מצבו הבריאותי של האדם, קרי, רווחתו האישית, וקובעים את אופי ורמת תפקודו ושילובו בחברה 2001).(WHO, 4

15 2. סקירת ספרות סקירת הספרות שתוצג להלן, תתחקה אחר התפתחות הגישות כלפי אנשים עם מוגבלות ותרומתן להבנת המושגים: בריאות, תפקוד ומוגבלות. במרכזה של העבודה תועמד לבחינה מסגרת המשגתית של ארגון הבריאות העולמי למדידה וניתוח של מצבי בריאות ומוגבלות. ממנה, ייגזר המודל המחקרי המוצע ויוצגו מושגי המפתח שינותחו לעומק בעבודה זו. 2.1 הגדרת מצבי תפקוד, מוגבלות ובריאות במהלך השנים חל שינוי ביחס החברה והמדיניות החברתית, בארץ ובעולם, כלפי אנשים עם מוגבלות. על פי הדעה הרווחת כיום, מוגבלות היא מושג רפואי אך גם מושג חברתי משתנה ) Kuptsch הספרות המחקרית העוסקת בתחום המוגבלות הבחינה, לאורך.(& Zeiter, 2001; Rioux, 1997 השנים, בשתי פרדיגמות עיקריות להגדרה וטיפול בנושא; האחת ממוקדת בליקוי, במום של היחיד, לפיה נכות הינה תוצר של פתולוגיה של היחיד, מיוצגת על ידי המודל הביו-רפואי; השנייה, ממוקדת בנכות כפתולוגיה חברתית ומיוצגת באמצעות המודל החברתי. התפתחות מאוחרת יותר במחקר בתחום המוגבלות, באה לידי ביטוי בפרדיגמה ביו-פסיכו-סוציאלית הקושרת בין שני ההיבטים, הפיזי והחברתי, ומציעה התבוננות מקיפה על מוגבלות, כתוצר של יחסי גומלין בין היחיד לסביבת חייו. תרומה משמעותית לביסוס פרדיגמה זו התרחשה בעקבות מוגבלות ובריאות על-ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2001, פרסום הסיווג הבינלאומי של תפקוד, The International Classification of.(icf) Functioning, Disability and Health סיווג ה- ICF יצר לראשונה, מסגרת מושגית מארגנת של ידע על תפקוד ומוגבלות והקשרם למצבי בריאות ולגורמים אישיים וחברתיים (2001.(WHO, 2.2 התפתחות הגישות כלפי מוגבלות המודל הביו-רפואי התפיסה הראשונית המסורתית ביחס למוגבלות, המיוצגת על-ידי המודל הביו-רפואי, ראתה במוגבלות מחלה שיש לרפאה 1997) Rioux,.(Scotch & Schriner, 1997; לפיה, מוגבלות מהווה סטייה מהנורמה (החברתית, האנטומית, ההתנהגותית והתפקודית) ונגרמת כתוצאה ממצב פיזי או נפשי שניתן למנעו או לשפרו באמצעות: התערבות רפואיות, ביולוגית או גנטית ) ;2001 Johnstone,.(Rioux, 1997 עיקר ההתמקדות הייתה בליקוי של היחיד בעל המגבלה וביכולותיו האישיות 5

16 המוגבלות בהשוואה לאנשים "נורמאליים", תוך התעלמות מההקשר החברתי בתוכו חי ופועל הוא.(Johnstone, 2001) הביקורת המופנית כלפי המודל נעוצה בהתמקדותו בהבלטת הליקוי הפיזי תוך התעלמות מגורמים פוליטיים, חברתיים ואתיים והשפעותיהם על חייהם של אנשים עם מגבלה. כך, לא נלקחים בחשבון גורמים חברתיים משמעותיים כמו עוני, שוליות, אבטלה, וגורמים נוספים התורמים למצב של נחיתות בקרב אנשים עם מגבלה (1997.(Rioux, ראוי לציין, כי למרות הביקורות המופנות כלפי המודל, נעשה בו גם היום שימוש בעיקר בקרב מקצועות הרפואה המודל החברתי בניגוד למודל הרפואי, המודל החברתי שהתפתח בעקבותיו, הדגיש את תרומתה של הסביבה וראה במוגבלות תוצר הנעוץ בכישלון החברה להתאים עצמה לצרכיהם של אנשים עם מוגבלויות מוגבלות על פי המודל החברתי הינה תוצר של בלמים סביבתיים, חברתיים.(Abberley, 1987) ומצביים המונעים מאנשים עם מגבלה את השתתפותם המרבית בחברה. עיקר העיסוק במודל זה מתרחש סביב המבנה החברתי היוצר עבור אנשים עם מוגבלות חוויה של אפליה וגורם להם לחוש תחושת נחיתות 1997) Rioux,.(Abberley, 1987; עקרונות הגישה באים לידי ביטוי בעיסוק במוגבלות בהקשר של אי שוויון מבני חברתי, ובמסגרת יחסי הגומלין של היחיד והחברה. כך, הדרתם של אנשים עם מגבלה נתפסת בתחום האחריות הציבורית, כשבמרכז יחידת הניתוח עומדת המערכת החברתית ומוקדי ההתערבות הינם הסביבה החברתית והמערכת הכלכלית. הביקורות המופנות כלפי המודל החברתי הן כי כשל בניסיונו לבסס אספקטים מסוימים של מוגבלות; גישות פמיניסטיות לדוגמא, טוענות כי המודל מתעלם מניסיונו האישי של הפרט ודרך התמודדותו עם המגבלה כמו גם מהשפעת הליקוי הפיזי על תפקודו (1991.(Morris, ביקורות אחרות, הן כי המודל מציג ציפיות לא ריאליות כלפי תפקודם של אנשים עם מובלות ולפיכך עלול לתרום להדרה.(Fougeyrollas & Beauregard, 2001) ממודל חברתי למודל חברתי-תפקודי התייחסות לסביבתם של אנשים עם מוגבלות נצפתה כבר בסיומה של מלה"ע השנייה עם התגברות ההכרה כי אין די במודל הרפואי ובטיפול הפיזי כדי להתמודד עם השלכותיהן ארוכות הטווח של פציעות המלחמה. בכך התחדדה התפיסה המצומצמת העומדת בבסיס הגישה הביו-רפואית אשר 6

17 Nagi, ) הובילה לתפיסה מחודשת לנכות הכוללת בתוכה מרכיבים פיזיים וחברתיים. היה זה נאג'י,1965) 1991 שטבע בתקופה זו את מודל "תהליך הנכות", במסגרתו יצר לראשונה אבחנה מושגית בין ליקוי פיזי לבין מגבלה תפקודית והשפעותיהם על תפקודם החברתי של אנשים עם מוגבלות. לפיו, מוגבלות מושפעת לא רק ממאפייני הליקוי, סוג ומידת החומרה, אלא גם מהדרך בה היחיד מגדיר מצבים ומגיב איליהם, ומהדרך בה הוא חווה את תגובותיהם וציפיותיהם של האחרים (1965.(Nagi, ההתפתחות המשמעותית הבאה התקיימה בשנות ה- 80 עם פרסום הסיווג הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי ) and ICIDH The International Classification of Impairments, Disabilities, כחלק מאותה תפיסה רחבה של המודל החברתי, לפיה התיקון צריך,(Handicaps [WHO.], 1980 להיעשות בחברה ולא ביחיד עם המגבלה. המסגרת הקונספטואלית שהציע הסיווג הציגה את המוגבלות כרצף ליניארי לפיו, אובדן או סטייה ממבנה או תפקוד פיזי או רגשי (ליקוי) משליכים על צמצום היכולת לבצע פעולות הנחשבות בטווח הנורמטיבי בחברה (נכות) ושני אילו מגבילים או מונעים את מימושם של תפקידים חברתיים (מגבלה). לפיכך, מגבלה היא בעלת מימד חברתי, תוצר של יחסי גומלין בין הליקוי הפיזי או המנטאלי (האדם) לבין מכשולים חברתיים או תרבותיים הקיימים בסביבתו של האדם (סביבה) (רימרמן, 1986). ככזו, היא נושאת אופי יחסי, תלוי נורמות חברתיות קיימות בסביבת חייו של היחיד. בתקופה זו אנו עדים גם להתגבשותן של תפיסות האל-מיסוד בעולם התוכן של השיקום. תפיסות אילו קראו להדגשת חשיבות התאמתה של הסביבה לצרכיו הייחודיים של היחיד עם המגבלה. בניגוד לתפיסות קודמות, לפיהן נדרש היחיד עם המגבלה להתאים עצמו לסביבה, עתה הושם דגש על פיתוח שירותים נגישים בסביבת חייו של היחיד, המכוונים לקדם את השתלבותו המלאה בתחומי החיים השונים. הביקורות שכוונו כלפי סווג ה-,ICIDH נסבו בעיקר סביב ההסבר הליניארי שהוא מציע; לפיו כאמור, ליקוי משליך על נכות וזו עלולה להשליך על היווצרותה של מגבלה. הסברים אילו הניעו את ארגוני הנכים לפעול לחקיקה מתקדמת שמטרתה שילובם המלא והשוויוני של נכים בחברה והדגשת Barry, 1995; Fougeyrollas & חשיבותה של סביבה נגישה ומותאמת לצרכיהם הייחודיים ) The Americans with.(beauregard, 2001 דוגמאות לכך מהווה החוק האמריקאי לשוויון ) [ADA], 1990 (disabilities Act וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בארץ (התשנ"ח 1998). 7

18 2.2.4 התפתחות הפרדיגמה החברתית-תפקודית במחקר בתחום המוגבלות התפתחות מאוחרת ועכשווית במחקר על מוגבלות צמחה מתוך הביקורות שהופנו כלפי סיווג ה- ;ICIDH אילו הובילו ליצירת מסגרת קונספטואלית לחקר מוגבלות המניחה בסיס לסטנדרטיזציה מדעית של נתונים על בריאות ומוגבלות ומספקת מסגרת ושפה אחידה להבנה, תיאור ולימוד של מצבי בריאות (ומצבים הקשורים לבריאות). על פי תפיסה זו, מוגבלות הינה תוצר של יחסי גומלין, בין Steiner et al., 2002; מאפייניו האישיים של היחיד וגורמים בסביבת חייו לבין מצבו הבריאותי ) WHO, 2001 ). תפיסה חדשה זו באה לידי ביטוי, בסיווג בינלאומי, שפרסם ארגון הבריאות העולמי The International במאי 2001, ליישום אספקטים שונים של תפקוד, מוגבלות ובריאות תחת השם: התפיסה, (ICF).Classification of.functioning, Disability and Health כמו גם המודל הנגזר ממנה (מודל ה-,(ICF משקפים שינוי מהותי בגישה ובהגדרה של מושגים מרכזיים בעולם התוכן של מוגבלות (קרי, לקות, נכות ומגבלה); לא עוד הגדרות במונחים שליליים של חוסר וצמצום אלא בחירה בתיאורים אובייקטיביים של מדדי בריאות ותפקוד מפרספקטיבות פיזיות, אישיות וחברתיות. החידוש שמביא עימו ה-,ICF מתיר את הקשר הסיבתי בין ליקוי פיזי למגבלה חברתית- תפקודית וממקד אם כן, את תשומת הלב לדיאלקטיקה בין מונחי המוגבלות והבריאות, בהתייחס לממדי התפקוד בחיי היום יום. בכך מציג מפנה קיצוני, מהדגשת מוגבלותם של יחידים, למיקוד ברמת הבריאות שלהם.,ICF ה- מכיר בכך שכל אדם עשוי לחוות בשלב כלשהוא בחייו, הרעה במצבו הבריאותי וכתוצאה מכך לחוות מידת מה של מוגבלות. בכך, מועבר מוקד ההתייחסות מהמקרה הפרטי של מיעוט לתפיסה של מוגבלות כ"מגמה רווחת" והכרה בה כניסיון אנושי אוניברסאלי. הטיית המוקד מהגורם לנכות להשפעה של המוגבלות, ממקמת את כלל מצבי הבריאות בדרגה שווה, ובכך מאפשרת להם להיות ברי השוואה תוך שימוש בשיטה מדידה של בריאות ומוגבלות (2001.(WHO, התפיסה העומדת בבסיס ה- ICF כוללת בתוכה הכרה בערכי היסוד של זכויות אדם לשוויון, השתתפות פעילה ומעורבות בחיים החברתיים, הכלה והכרה בזכותם הבסיסית של יחידים לממש את שאיפותיהם ברמה המרבית האפשרית. בנוסף, מודגש בו עקרון האוניברסאליות, ה-,ICF מכוון לכלל האוכלוסייה וכולל בתוכו התייחסות לתפקודם של כלל בני האדם. בכך אינו יוצר התייחסות מבחינה ומתייגת כלפי אוכלוסיית האנשים בעלי מוגבלות. 8

19 2.2.5 הצגת מודל ה- ICF,ICF מוגבלות, על פי מודל ה- הינה המשגה מורכבת המחדדת את המתח המתקיים בין מגבלותיו האישיות של היחיד (רמת המיקרו) לבין מגבלות קיימות בסביבת חייו שלהן השפעה על ביצועיו (רמת המאקרו). ככזו, היא מערבת באופן תמידי יחסי גומלין בין מאפייניו של היחיד ומאפייני ההקשר הכולל בו היחיד חי ופועל. ה- ICF בשונה מפרדיגמות קודמות לו, מציג מודל משופר יותר של מוגבלות, הנקרא על-ידי ארגון הבריאות העולמי כמודל ביו-פסיכו-סוציאלי, המשלב בתוכו רכיבים מקרב שני המודלים: הרפואי והחברתי, תוך התייחסות למוגבלות כמכלול על פני הדגשת אחד מהאספקטים (הרפואי או החברתי). תרשים המודל המוצג להלן, מדגים כיצד גורמים אישיים וסביבתיים פועלים באינטראקציה עם מצבו הבריאותי של האדם, ובכך, קובעים את אופי ומידת תפקודו ושילובו בחברה (2001.(WHO, תרשים 1: תיאור מודל ה- ICF Health condition (disorder or disease) Body Function & Structure Activity Participation Environmental Factors Personal Factors Embedded from: World health organization (2001). International classification of functioning, disability and health - ICF. Geneva, Switzerland: World health organization. pp. 18. הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית המשתקפת במודל, מציעה תמונה קוהרנטית של מדדי בריאות: ביולוגים, אישיים וחברתיים; לפיה, מוגבלות כוללת בתוכה את האספקטים השליליים של האינטראקציה שבין היחיד לבין סביבת חייו. ככזו, התופעה הינה בעלת השלכות חברתיות וכלכליות ברמת היחיד וברמת החברה; בשילוב עם משתנים חברתיים נוספים (כדוגמת, גיל ושייכות מגדר, אתנית), מגבירה את הסיכון להשתלבות נמוכה בחיי החברה. תהליך זה של חוסר שילובם של אנשים עם מוגבלות בחיי הפנאי, החברה והתעסוקה, מוביל להדרתם מהחברה, מגביר את תלותם במערכות המספקות משאבים, ולפיכך, מוביל להשקעה הולכת וגדלה בשירותי הביטחון הסוציאלי ולפגיעה בתחושת הרווחה של היחיד והחברה (פלדמן ובן- משה, 2006; 2001.(WHO, בכך משקף המודל שינוי 9

20 מהותי בגישה כלפי אנשים עם מוגבלות, לא עוד נתמכים ונזקקים כי אם, קבוצת מיעוט אשר סובלת מדיכוי ואפליה שמעורבותם המצומצמת בחברה אינה עוד כבעיה נתפסת אינדיבידואלית הנובעת ממצב בריאותי אלא כבעיה חברתית. 2.3 מוגבלות ותנאי חיים בחוסר מספיקות של משאבים בחינת תנאי חייהם של יחידים עם מוגבלות מלמדת כי אנשים עם מוגבלות נוטים לקבל שכר נמוך, לחיות מתחת לקו העוני ובעלי סיכויים פחותים להיות בעלי חסכונות ונכסים בהשוואה לאנשים ללא מוגבלויות ) al., Elwan, 1999; LaPlante, Carlson, kaye, & Bradsher, 1996; Stapleton et 2005). ככלל, מצבם הכלכלי של אנשים עם מוגבלות מאופיין בשיעורי הכנסה מעבודה נמוכים מאוד, בביטחון תעסוקתי מוגבל ביותר ובמצב כלכלי ותנאי דיור נחותים בהשוואה ליתרת האוכלוסייה (פלדמן ובן משה, 2007). בנוסף, יחידים עם מוגבלות לרוב, משכילים פחות ושיעורי השתתפותם בעולם התעסוקה נמוכים יותר 1995) Mathieson,.(Barnes, 1991; Neufeldt & בבסיס בחינת הקשר המתקיים בין מוגבלות לעוני, עומדת ההנחה הבסיסית כי מוגבלות הינה תוצר של יחסי אדם סביבה; מוגבלות מתייחסת לצמצום יכולת היחיד לבצע פעילויות אנושיות נורמטיביות, וככזו מהווה פונקציה מורכבת של טיבה של הלקות עצמה כמו גם של ההקשר החברתי בתוכו היחיד עם הלקות פועל (1997.(Barnes, העיסוק במהות הקשר המתקיים בין מצבי עוני למוגבלות הוביל להכרה כי מוגבלות ועוני שזורים זה בזה, במערך מעגלי של סיבתיות מצטברת ) Rust Metts, 2007 &): לפיו, בין עוני למוגבלות מתקיימים יחסים דו-כיווניים, כאשר מוגבלות מגדילה את הסיכוי לעוני, ותנאים של עוני מגבירים את הסיכון למוגבלות. בשל אופיו המורכב והבלתי פתיר מכונה מערך זה לרוב "מעגל הקסמים" (2001 Yeo,.(Elwan, ;1999 ראשית המחקר שעסק בבחינת מהות הקשר שבין מוגבלות לעוני התמקד באספקטים הקשורים להכנסה; לרוב נטה להתמקד בהשפעותיה המדידות של מוגבלות על הישגים לימודיים, שכר והכנסה, כמו גם על מידת ההתאמה של תכניות תמיכה למול תכניות אחרות. התמות החוזרות ונשנות במחקרים לרוב התמקדו ביחיד המוגבל ונסבו סביב העלויות למול התועלות של תכניות שיקום מקצועיות, והשלכותיה של אפליה תעסוקתיות על היחיד המוגבל. התפתחות מאוחרת יותר, שבאה בעקבות ההכרה בחשיבות יחסי אדם סביבה, הובילה להכרה כי בחינת הקשר שבין מוגבלות לעוני מחייבת זיהוי ולימוד של הזיקה הקיימת בין גורמים רפואיים של הלקות לבין הקשרים חברתיים 11

21 וסביבתיים (2007 Metts,.(Rust & התפתחות זו תרמה להבנה כי מוגבלות עשויה לדלדל את משאביו של היחיד באמצעות תהליכי הדרה ושוליות חברתית (2001 Yeo,.(Elwan, ;1999 בספרות מתוארים שלושה סוגי גורמים שעשויים לגרום ליחידים עם מוגבלות להידרדר למצבי עוני 2007) Metts, :(Elwan, 1999; Rust & אובדן הכנסה; הוצאות ישירות (כדוגמת, הוצאות רפואיות, ציוד, התאמה לבית, שירותים מיוחדים וכיו"ב) ועקיפות (לחברי משפחה אחרים) הנובעות מהמוגבלות, ושוליות או הדרה משירותים ו/או מפעילויות חברתיות וקהילתיות; ההנחה הקיימת כיום, המתבססת על גישת אדם-סביבה טוענת כי הדרה מהווה את הגורם המקשר המרכזי שבין לקות 2003) Moore,.(Yeo & לפיה, ומוגבלות, כמו גם בין מוגבלות לעוני המערך המורכב המתקיים בין מצבי עוני ומוגבלות, מאופיין בבעיות נגישות בידוד והדרה. כשעוני ומוגבלות מאופיינים שניהם על-ידי הדרה שיטתית מפעילויות פוליטיות, חברתיות וכלכליות. בחינת המערך המורכב המתקיים בין מצבי מוגבלות ועוני, ניתן להדגמה באמצעות שלושה מעגלי משוב: לקות ועוני; עוני והדרה; והדרה ולקות ) 2003 Moore, ;(Rust & Metts, 2007; Yeo & לקות ועוני יחידים הגרים בתנאי עוני נוטים להיות בעלי גישה מוגבלת לטיפול רפואי הולם, מזון, חינוך ותעסוקה; יחידים עם מוגבלות לרוב חיים במשקי בית עניים, באיכות דיור ירודה, באזורים פריפריאליים ועובדים בעבודות מסכנות יותר. ככלל, אנשים עם מוגבלות משתתפים מעט מאוד בכוח העבודה, עוסקים במשלחי יד בהם שכר נמוך ובקרב המנסים לעבוד שיעורי אבטלה גבוהים במיוחד. לרוב נתקלים יחידים עם מוגבלות במעט, או כלל לא, אכיפה של זכויותיהם האזרחיות ונגישות לצדק Elwan, 1999; Glendinning & Baldwin, 1988; ;2007 ו/או למערכות המשפט (פלדמן ובן משה, ככלל ניתן לומר כי, ככל שלקות היחיד גדולה יותר, כך הוא פחות מתפקד,.(Rust & Metts, 2007 ומעטות יותר אפשרויות ההכנסה הזמינות לו. בהתאמה, ככל שהיחיד עני יותר, כך הוא פחות יכול להרשות לעצמו לרכוש שירותי מניעה כמו גם לשלם עבור הטיפול בלקויות, בכך הולך ועולה הסיכון של לקות קבועה. עוני והדרה הדרה מעצם הגדרתה, מצמצמת את הזדמנויות היחיד המוגבל לתרום בצורה ;2001 פרודוקטיבית למשק הבית ולקהילה, בכך, מגבירה את הסיכון להידרדרות לעוני (סטריאר,.(Elwan, 1999 הסיבות התורמות להתהוותה נובעות ממגוון גורמים; ביניהם, חוסר נגישות לתשתיות ושירותים ציבוריים, כולל חינוך ומערכות בריאות, להזדמנויות תעסוקתיות, רשויות החוק וכיו"ב. הדרה מערבת בתוכה תהליכי דחיקה של היחיד המוגבל מהזדמנויות חברתיות, כלכליות ופוליטיות. כך לדוגמא, העדרן של הזדמנויות לרכישת השכלה עשויים להשפיע על הנגישות להזדמנויות תעסוקתיות 11

22 המפחיתות את ההזדמנויות לשיפור ההכנסה ולהשתתפות חברתית. כאשר אילו כופים על יחידים עם מגבלה (כמו גם על משקי הבית שלהם) לעיתים קרובות הידרדרות למצבי עוני ) Ferguson, Eyben & Shepherd, 2001 ;2000). Hulme, Moore, & עוני בתורו, מוביל להדרה באמצעות מגוון של גורמים חברתיים; יחידים בעלי מוגבלות עניים נחשפים לתהליכי תיוג ואפליה חברתיים. ניכר כי ככל שהדעות הקדומות רבות יותר כלפיהם, כך קטנות ההזדמנויות שלהם להשתלב במערך תעסוקה שיאפשר להם להרוויח למחייתם, הם הופכים להיות עניים יותר וחסרי-כל יותר, ובכך גם מתחזקות הדעות הקדומות והסטיגמות המופנות כלפיהם 2007) Metts,.(Rust & (loops) הדרה ולקות בכל גיל ובכל סביבה, מתקיימת מעגליות בין אפליה, הדרה ולקות. אפליה (כלכלית וחברתית) נוטה להדיר יחידים עם מוגבלות מחיי החברה, מעולם העבודה ומהזדמנויות Rust & Metts, 2007; World Bank ) השתכרות, אילו כופים על היחיד בעל המגבלה חיי עוני הגבלות אילו (בנוסף למגבלות הנגרמות מהלקויות עצמן), של.(Disability Policy Center, 2005 נגישות למבני ציבור, להזדמנויות תעסוקתיות ולימודיות, לקשרים חברתיים, נוטות להגדיל את הסיכון ללקות ויוצרות מעגל רב-כווני כפוי על היחיד (2003 Moore,.(Yeo & לקות כשלעצמה, אינה מובילה באופן ישיר למוגבלות. לקות הופכת למגבלה רק בהקשר חברתי ספציפי (לרוב מכוון שהחברה אינה מכבדת את הצרכים והזכויות של אזרחים החיים עם לקויות). בהתאמה, מידת המוגבלות של היחיד אינה בהכרח תוצר טבעי של הלקות שלו או שלה, אך היא עלולה להיות מוחמרת באמצעות תהליכי הדרה (2002 Organization,.(ILO, International Labor העיסוק בשלושת הרכיבים עוני, מוגבלות והדרה בהקשרה הרחב של גישת אדם-סביבה מחדד את חשיבות ומשמעות מעורבותם של יחידים עם מוגבלות בעולם העבודה. החלק הבא יבחן את התפתחות המודלים לשיקום תעסוקתי על רקע התפתחותן של פרדיגמות חברתיות-תפקודיות, ויעסוק באחד מהרכיבים המרכזים של הליך השיקום, קרי, תכניות להכשרה מקצועית. 2.4 תכניות להכשרה מקצועית כרכיב בהליך השיקום התעסוקתי לאורך השנים אנו עדים לתמורות ביחס החברה כלפי אנשים עם מוגבלות ובכלל זה כלפי השתלבותם בעולם התעסוקה; כחלק ממגמה זו עוסקות מרבית ממדינות הרווחה המפותחות בעיצובה של מדיניות חברתית הקוראת לשילובם המלא והשוויוני של יחידים עם מוגבלות בחיים החברתיים 2003) [OECD],.(Organization for Economic Cooperation and Development התפתחויות אילו נשענות על ההכרה כי לשילובם של יחידים עם מוגבלות בעבודה, חשיבות החורגת מתרומתה 12

23 לקידום רווחתם הכלכלית; תעסוקה, מעבר לתרומתה הכלכלית הינה בעלת משמעות לכל אדם, לרבות אדם עם מוגבלות, בהיותה מקור ליצירת קשרים חברתיים, לביסוס הדימוי העצמי ולהגברת תחושת השייכות לחברה 1996) Johnston-Rodriguez,.(Szymanski, Ryan, Merz, Trevino, & בהקשרה של אוכלוסייה זו עשויה, אם כן, להוות מרכיב חשוב בהתרת מעגל הקסמים המתקיים בין מוגבלות וחיים בחוסר מספיקות של משאבים כלכליים וחברתיים כאחד. השיקום התעסוקתי נטה לאורך השנים להתמקד בתפקוד הפיזי במודל הרפואי ולהדגיש את חלקיו הבריאים והמתפקדים של היחיד, ובכלל זה תפיסתו כשותף מלא בתהליך השיקום, במודלים החברתיים-תפקודיים (פלוריאן, ינאי ופלג, 1997). בהמשך תוצג סקירה תמציתית הנוגעת להתפתחותם של המודלים השיקומיים (לסקירה מלאה ראה Roessler, 1995.(Rubin & ההכרה הן המקצועית והן החברתית בחשיבות השיקום המקצועי התפתחה בעקבות מלה"ע השנייה, בסיומה נדרשה היערכות חדשה לשיקומם של הפצועים בקהילות המוצא (1995 Roessler,.(Rubin & במהלך השנים חלה התקדמות מהמודל הרפואי אשר הדגיש את חשיבות התפקוד הפיזי בשנות ה- 40 וה- 50, למודלים שהדגישו את חשיבות השתלבותו של היחיד בשוק העבודה החופשי (שנות ה- 60 ). הדגש המרכזי בתקופה זו מושם בתועלת הכלכלית שמציע השיקום כאלטרנטיבה לקבלת קצבאות, מתוך רציונאל כלכלי של כדאיות ההשקעה 2001). (טלר, בתקופות מאוחרות יותר, במהלך שנות ה- 70 וה- 80 עם חקיקת אחד מהחוקים המרכזיים בתחום השיקום,The Rehabilitation Act of 1973 מתפתחת ההכרה בחשיבות השיקום הפסיכו-סוציאלי, ותרומת העבודה הן ליחיד והן לחברה. יחד עם זאת, עדין עיקר המאמצים Rubin & Roessler, ;1997 מכוונים לשינוי היחיד ופחות לשינוי סביבת חייו (פלוריאן, ינאי ופלג, 1995). בתקופה זו הולך ומתעצם מקומו של היחיד עצמו בהליך השיקום כשמושגים כגון חופש בחירה, העצמה והתאמה תופסים מקום חשוב בתהליך. לקראת סוף שנות ה- 80, עם הדגשת עקרון הנורמליזציה, גוברת ההכרה בזכותם של יחידים להשתלב בחיים החברתיים ובכלל זה התעסוקתיים. שיאו של תהליך זה בחקיקת חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות, בשנות ה- 90, המדגיש את זכותם לשילוב מלא ושוויוני וקורא להבאתם משולי החברה אל הזרם המרכזי שלה 1990) [ADA],.(American Disabilities Act כך לדוגמא, נקבעו בחוק סטנדרטים חדשים להגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות כדוגמת הקביעה כי אין להפלות לרעה יחידים עם מוגבלות בבואם להתקבל לעבודה (1996 al.,.(szymanski et במהלך שני העשורים האחרונים מתרחבת תפיסת השיקום בהקשרה של הגישה הפסיכו- סוציאלית, ואיכות חייו של היחיד מוצבת כמטרת שיקום מרכזית, מעבר לתחום השיקום התעסוקתי. 13

24 בהלימה עם גישה זו, נבחר עיתוי המחקר, תקופת ההכשרה של נשים עם מוגבלות לקראת השתלבותן בחיים התעסוקתיים כגורם בעל תרומה לרווחתן האישית וכפוטנציאל לשילובן והכללתן בחיים החברתיים. תפיסה עכשווית של תהליך השיקום של יחידים עם מוגבלות נשענת, אם כן, על הבנה רחבה לפיה רק באמצעות מיקוד דואלי על היחיד וסביבות חייו ניתן למקסם את רמת הנגישות והשתתפותו של היחיד בזרם המרכזי של החברה (1995 Roessler,.(Rubin & תכניות להכשרה מקצועית בהקשר זה, מהוות רכיב ממערך שרותי השיקום הניתנים ליחידים עם מוגבלות לקראת השתלבותם בעולם העבודה. אילו כוללות לימודים בקורסים, הכשרה אינדיבידואלית או לימודים במסגרות להשכלה גבוהה באמצעות שני סוגי מסגרות: נורמטיביות או.(2000 בידוליות (בהתאם לצרכי היחיד, יכולותיו ורמת תפקודו) (ענבר, תהליכי המיון וההפניה להשתלבות בתכניות להכשרה מקצועית מתבססים על הערכה מקיפה שאחת ממטרותיה היא לזהות Caston & ) את הצורך בהכשרה מקצועית סביב מיומנויות ספציפיות הנדרשות להצלחה בעבודה.(Watson, 1990 תהליכי מיון אילו מבוססים על מערך של הערכות ביחס ליכולות התפקודיות והרגשיות של היחיד, כשאילו כוללים התייחסות למיומנויות ורמת השכלה, כמו גם שיקולים הנוגעים לבחירותיו האישיות של היחיד (1995 Roessler,.(Rubin & התפתחויות אילו מדגימות את המעבר מרציונאל שיקומי המתבסס על כדאיות כלכלית לתפיסה רחבה של שותפות והכללת אנשים עם מוגבלות בחיי החברה. בהלימה עם תפיסה זו מוגדר עתה השיקום המקצועי כתהליך שמטרתו לכוון ולהכשיר אנשים עם מוגבלות לקראת השתלבות בעבודה ההולמת את יכולתם התפקודית והמקצועית, כשמטרה זו מוצבת בהקשרה של תפיסה רחבה של השתלבות בעבודה כבעלת פוטנציאל להעלאת איכות חייו של היחיד ולהכללתו בחיים החברתיים (גורדון, 2003; ענבר, 2008). במרכזה של עבודה זו תוצג תפיסה לפיה תכניות להכשרה מקצועיות עשויות להוות חלון הזדמנויות לקראת שילובן של נשים עם מוגבלות בעולם העבודה ובחיים החברתיים בכללם. ניתן לסכם כי שני העשורים האחרונים מאופיינים בהכרה הולכת וגוברת בזכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות לקחת חלק פעיל בחיים החברתיים. מגמה זו, הבאה לידי ביטוי בחקיקת חוקים חברתיים שמטרתם להבטיח את השתתפותם המלאה של אנשים עם מוגבלות בחיי החברה, הובילה לשינוי מהותי בתפיסה ובהגדרה של מוגבלות המודל הביו-רפואי, שייחס את קשיי.(Drake, 2002) השתלבותו של הנכה בחברה לסוג הליקוי ולהשלכותיו על תפקודו של היחיד, הוחלף במודל חברתי הטוען כי מבנה הסביבה הפיסית והחברתית הוא המגביל את תפקודם ושילובם של אנשים עם מגבלות 14

25 בחברה. הביקורות כלפי כל אחת מגישות אילו, כמו גם אימוץ גישת הזכויות הקוראת לצמום הפערים בין אנשים עם מגבלה לכלל האוכלוסייה הובילה להתפתחותה של תפיסה חדשה של מוגבלות, הגישה WHO, ) הביו-פסיכו-סוציאלית, לפיה מוגבלות הינה תוצר של יחסי גומלין בין היחיד לסביבת חייו 2001). גישה זו מאמצת לתוכה היבטים הן מהמודל הרפואי והן מהחברתי, תוך התחשבות בגורמים פנימיים הנובעים ממגבלת היחיד ומשליכים על תפקודו כמו גם הדגשת חסמים חברתיים קיימים ICF בסביבת חייו. גישה זו הבאה לידי ביטוי בסיווג ה- ובמודל הנגזר ממנו, תהווה את הבסיס הקונספטואלי בעבודה זו. בחלק הבא יוצג משתנה התקווה, כייצוג של גורם אישי במודל המוצע, באמצעותה של תיאוריית התקווה שפיתח סניידר יחד עם עמיתיו (1991 al.,.(snyder et 2.5 תקווה תקווה בעבודה זו תבחן כרכיב אישי של היחיד, כגורם מפתח בתהליך שיקומו. מושג התקווה יוצג באמצעות מסגרת רעיונית קוגניטיבית, של תיאורית התקווה שפיתח סניידר יחד עם עמיתיו בסוף שנות ה- 80, Theory.(Snyder et al., (1991 The Hope בחלקו הראשן של הפרק יוצג תהליך התפתחות המושג, מהמיתולוגיה היוונית ועד ימינו אנו. בהמשך, יוצגו רכיבי המושג ומבנים (self efficacy) אישיותיים חיוביים אחרים הקשורים לתקווה כדוגמת חוללות עצמית ואופטימיות, לטובת הדגשת תרומתו הייחודית של המונח תקווה. לבסוף, תבחן תיאורית התקווה והקשרה למצבי בריאות, תפקוד ומוגבלות התפתחות המושג תקווה האידיאה של תקווה הייתה קיימת מאז קיום המין האנושי; לראשונה, מתוארת התקווה במיתולוגיה היוונית, במיתוס על תיבת פנדורה כמי שהאנושות מצליחה בזכותה לשאת את הסבל.(Smith, 1983) הקיים בעולם; קרי, כמטרה שיש לשאוף איליה בתקופות מאוחרות יותר, תקווה הייתה מושא לפילוסופיה צינית: ניטשה הגדירה כ"גרועה שברעוֹת משום שהיא מאריכה את עינויי האדם", אך בה בעת התייחסו איליה גם ככוח רוחני: "הדברים העיקריים שגורמים אושר הם: משהו לעשות, משהו לאהוב ומשהו לקוות לו" Chalmers).(Allan החל משנות ה- 50 אנו עדים להתייחסות מדעית למושג התקווה; בשנות ה- וה- תיאוריות על מחשבות מלאות תקווה thinking) (hopeful התייחסו לתפיסות האדם שמטרות ניתנות 15

26 למימוש 2000) Adams,.(Snyder, Feldman, Taylor, Schroeder, & תקווה הוגדרה כמחשבותיו של אדם, או תחושותיו, שמשהו טוב עומד לקרות לו אך גם כהרגשה שמבטאים מתוך עמדה פסיבית, כאשר לא ניתן יותר להחליט שום החלטה מעשית (2002 Sigmon,.(Snyder, Rand, & המודל הראשון השלם והאופרציונאלי של תקווה הוצג על ידי סטוטלנד (1969 ;(Stotland, גישתו התיאורטית של סטוטלנד ראתה בתקווה תכונה חד ממדית. לפיה, תקווה מוגדרת כציפיות היחיד, או תפיסותיו של היחיד את סיכוייו, לממש מטרה רצויה. בהתאמה, מידת הציפייה היא זו שתקבע את רמת התקווה ותניע את היחיד לביצוע פעולות לקראת הגשמת המטרה (1969.(Stotland, לטענת סטוטלנד, יש בביצוע הפעולה, בדרך למימוש המטרה, בכדי לגרום לאדם המבצע תחושות חיוביות של קומפטנטיות ואופטימיות (7-8 pp..(stotland,,1969 המודל שהציג סטוטלנד היווה את הבסיס להתפתחותן של גישות קוגניטיביות נוספות בחקר התקווה; ביניהן, עבודותיו בק של לבחינת העדר תקווה,(Hopelessness) ניסוייו של (Beck, Weissman, lester & Trexler, 1974) Breznits, זליגמן (1972 (Seligman, למדידת חוסר אונים נלמד (Helplessness) ומחקריו של ברזניץ ) 1983) שעסקו בהבחנה שבין תקווה והכחשה. תקווה, על פיו, בניגוד להכחשה, מערבת מודעות לקשיים תוך ניסיון וכוונה להתמודד איתם (יעקובי, 1987). חוקרים אחרים ) 1984 Folkman,,(Lazarus & בחנו את המושג כחלק מחקר מצבי לחץ ותהליכי הסתגלות של היחיד. השוואה שבין הגישות מחדדת את התובנה כי המודל של סטוטלנד כמו גם הגישות שהתפתחו בעקבותיו, נשענים על תפיסת התקווה כמושג וכתכונה חד ממדית. בחינה עדכנית של המושג תקווה מלמדת כי קיימת הסכמה בקרב חוקרים לגבי רכיבי המשגתו; עבודתם המקיפה של בנזין וסאוומן (1998 Saveman, (Benzein & ללימוד המושג ) concept (analysis מלמדת כי רוב המחברים מתארים תקווה בהקשר לרכיבים שהציע סטוטלנד בהגדרתו. תקווה לרוב מתוארת כרגש חיובי, בהקשר של ראייה עתידית, מערבת בתוכה ביצוע של פעילות מסוימת וכרוכה בציפיות להשגת מטרות הנתפסות על ידי היחיד כברות מימוש. במרכז עבודה זו תוצג גישה קוגניטיבית רב ממדית לחקר התקווה, באמצעות תיאוריה שפיתחו סניידר ועמיתיו, תיאורית התקווה (1991 al.,.(snyder et 16

27 2.5.2 תיאורית התקווה הופעתה של תיאורית התקווה היוותה תגובה לצורך בהגדרה כוללת יותר, מנוסחת על פי על קריטריונים, למושג שלדעת מפתחי התיאוריה, היה קודם לכן מעורפל למדי; סניידר ועמיתיו ) Snyder al.,1991 (et פיתחו תיאוריה מורכבת שהרחיבה את המודל החד-מימדי המסורתי ולראשונה יצרה בסיס למדידה מהימנה ותקפה של התקווה של היחיד (2000.(Snyder, במקום תיאורה כתופעה רגשית פסיבית המתרחשת בעתות מצוקה, סניידר הגדירה כתהליך פעיל באמצעותו יחידים מנסים לממש מטרות רצויות בחייהם 2002) Sigmon,.(Snyder, 1995; Snyder et al., 1991; Snyder, Rand, & תקווה בהקשרה של תיאוריה זו הינה כוח מניע, רב עוצמה, בעל השפעה על התנהגותנו של היחיד.(Juntunen & Wettersten, 2006; Snyder, 1994b ; Snyder, 2000) (Snyder et al., 1991) רכיבי התיאוריה - תיאורית התקווה שפיתח סניידר יחד עם עמיתיו משתייכת למשפחת הפסיכולוגיה הפוזיטיבית. בהתאמה, תקווה הינה תיאוריה קוגניטיבית של הנעה המנסה להבנות את התהליכים בהם מתרחשת התנהגות מכוונת מטרה ) Sigmon, Snyder, Rand, & בבסיס המודל מתוארים שלושה מושגים עיקריים:,(goals) "הישגיות" (agency) מטרות.(2002 ו"חשיבה על נתיבים" ;(pathways) מטרות הן אבני היסוד של תיאורית התקווה; הן יכולות להוות יעד לטווח קצר או ארוך ולהתפרס על פני טווח רחב ברמת חשיבותן, אך עדיין להיות מספיק משמעותיות, כך שתעסקנה את מחשבתו המודעת של היחיד. בנוסף, עליהן לערב בתוכן מידת מה של חוסר ודאות (2000 ;(Snyder, במילים אחרות, מטרות הן היעדים של רצף פעולות מנטאליות אשר מנחות התנהגות החותרת למטרה 2002) Sigmon,.(Snyder, Rand, & שני הרכיבים הנוספים איליהם התייחסו המחברים, יוצרים את ההגדרה המלאה של המודל; לפיהם, תקווה מוגדרת כמערך קוגניטיבי בעל שני מרכיבים אדפטיביים, המצויים בזיקה הדדית וקשורים ביניהם באופן חיובי, על אף שאינם זהים; "הישגיות" agency המרכיב הראשון, לו קראו סניידר ועמיתיו, מתייחס לכוח רצון קוגניטיבי, Snyder, LaPointe, Crowson, & Early, המניע את היחיד לפעול להשגת המטרה הניצבת בפניו ) pathways המרכיב השני לו קראו המחברים, "חשיבה על נתיבים" מתייחס ליכולת.(1998 הנתפסת על ידי היחיד, ל"חשוב על נתיבים", קרי, לתכנן דרכים שיסייעו לו להגיע למטרה הנכספת (כמו גם, חשיבה על דרכים שיסייעו לו להתגבר על מכשולים בדרך להשגתה) ) Sigmon, Snyder, Rand, & 2002). לטענת מפתחי המודל, כשאנשים ניצבים בפני מטרות הם מבצעים הערכה קוגניטיבית של רמת 17

28 ,(pathways (agency ההישגיות שלהם (מרכיב ה- ושל יכולתם לפתור בעיות (מרכיב ה- כששני המרכיבים נדרשים ליצירת רמה גבוהה של תקווה (1991 al.,.(snyder et לפיכך, תקווה הינה תהליך מחשבתי המערב את מטרותיו של היחיד, המוטיבציה לנוע לקראתן והדרכים למימושן, מבוססת על הערכה קוגניטיבית שהיחיד מבצע ביחס לפעילויות מכוונות מטרה ),1995,1994b Snyder,,1994a.(1998; Snyder et al., 1991; Snyder et al., 1996; Snyder, Rand, & Sigmon, 2002 התפתחות התקווה- תהליך התקווה לדעת סניידר ועמיתיו, מתחיל להתפתח מהינקות כתוצר Snyder, Cheavens, & של טיב האינטראקציה עם דמויות מטפלות בסביבת חייו של התינוק ).(Sympson, 1997 חוויות ההתקשרות של התינוק עם דמויות משמעותיות, כמו גם ההבנה המתפתחת באשר לקשר הסיבתי בין התנהגותו ותגובת הסביבה איליו, יוצרים את הבסיס לחשיבה על נתיבים ומסייעים לפיתוח הכלים הבסיסיים של חשיבה עם תקווה, אשר תמשיך להתקדם במהלך שנות הילדות. למטפלים בילד ממשיך להיות תפקיד חשוב בהתפתחותה של חשיבה המערבת תקווה, בכך שהם פועלים כ"מנחים" תומכים כשילדים מתחילים להיתקל במכשולים אשר חוסמים נתיבים ראשוניים. בשלב מאוחר יותר בחיים, מוטלת על ה"מנחים" אחריות להדגים תקווה יחד עם דמויות חשובות נוספות בחיי הילד כמו מורים, מאמני ספורט ובני קבוצת השווים. בעזרתם של אנשים משמעותיים אלה ובתמיכתם, הילד יפנים את תחושת תהליך התקווה והקשר בין תקווה למימוש מטרות ימשיך להתפתח. ככל שהילד מתפתח, ההתנסויות שלו ממשיכות לספק לו כר נרחב של הזדמנויות להתאמן ולשכלל את כישורי החשיבה בשתי הרמות, רמת המוטיבציה ורמת פתרון הבעיות.(Snyder, Rand, & Sigmon, 2002) הרכיבים הרגשיים בתיאורית התקווה- בבסיסה של תיאורית התקווה תפיסה קוגניטיבית, יחד עם זאת היא כוללת בתוכה התייחסות לרכיבים רגשיים; לפיהם, מימוש מוצלח של מטרות מעורר רגשות חיוביים, ואילו חוסר הצלחה במימושן גורם לרגשות שליליים. רגשות אלו, מצידם, חוזרים ומשפיעים על הנתיבים ועל רמת ההישגיות של היחיד בבואו להציג מטרות עתידיות ) & Rand, Snyder, Sigmon, 2002 ). ממצאי מחקרים מלמדים כי יחידים בעלי רמות גבוהות של תקווה יתייחסו לחוויות חיים המערבות קשיים, כאל התנסויות מאתגרות ויתמקדו בבחינת הדרכים היעילות להתמודדות עימן. מכאן, כי הם גם יתמודדו טוב יותר עם מצבי לחץ. לעומתם, אנשים בעלי רמות נמוכות של תקווה יתמקדו בכישלון 1995) Snyder,.(Horton & Wallander, 2001; בחינת הקשר שבין תקווה לבין תפיסת היחיד את יכולתו לממש מטרות רצויות מלמדת כי יחידים עם רמת תקווה גבוהה, לעומת יחידים עם רמת תקווה נמוכה, נוטים להעריך כי יצליחו לממשן ומתארים אותן במושגים רגשיים 18

29 חיוביים יותר מאשר במונחים רגשיים שליליים (1991 al.,.(snyder et חוסר תקווה, המערב רגשות שליליים על פי המודל של סניידר ועמיתיו, נובע מחוסר יכולתו של היחיד לדמות נתיב או לנוע לקראת מטרה נחשקת בעיניו (1998.(Snyder, תקווה בהשוואה למבנים אישיותיים חיוביים אחרים סניידר ועמיתיו (1991 al., (Snyder et משווים את המושג תקווה לשני משתנים אישיותיים נוספים, מעולם התוכן של הפסיכולוגיה החיובית: אופטימיות וחוללות עצמית ;(Self-efficacy),(Scheier & Carver, 1985, 1992) אופטימיות, המזוהה עם שייר וקרבר נחשבת למאפיין אישיות יציב יחסית, המשקף ציפיות כלליות כלפי העתיד ומוגדרת כציפייה לחויות ותוצאות עתידיות חיוביות בחיים. גישתם של שייר וקרבר מבוססת על ההנחה כי פעולותיהם של אנשים, מושפעות במידה רבה, מציפיותיהם ביחס לתוצאות הרצויות של אותן פעולות (1992 Carver,.(Scheier & בהתאמה, כאשר אנשים נוטים להאמין כי הם יכולים לממש את מטרותיהם, הם חווים אפקט חיובי, אותו הגדירו החוקרים כנטייה לאופטימיות 1985) Carver,.(Scheier & במרכזה של האופטימיות ניצב מרכיב זיהויה של מטרה נחשקת, שלדעת סניידר אין בו די כדי לגרום למימושה. מימושה של מטרה נחשקת, לטענתו, מחייבת אימוץ דרכים מתאימות המקבילה של ויישומן, רכיב הדרכים הקיים בתיאורית התקווה 1995).(Snyder, משתנה דומה נוסף אותו מציינים סניידר ועמיתיו (1991 al., (Snyder et הינו משתנה החוללות העצמית (Self-efficacy) שהגה בנדורה כחלק מתיאורית הלמידה החברתית שלו ) Bandura, 1977). המושג חוללות עצמית כולל בתוכו שני מרכיבים קוגניטיביים הדומים לרכיבי התקווה; האחד מכונה ציפיות לתוצאה, כולל בתוכו את הציפייה שהתנהגות ספציפית תוביל לתוצאה רצויה. המרכיב השני, קרוי ציפייה לחוללות וכולל בתוכו את האמונה של היחיד ביכולותיו להצליח להוציא אל הפועל את ההתנהגות הספציפית (1977.(Bandura, ההבדלים בין המשתנים, בשתי הגישות, הינם ברמת הקביעות. בעוד רמת החוללות העצמית של היחיד משתנה ממצב למצב, רמת התקווה נותרת יציבה לאורך זמן ואינה משתנה ממצב אחד למשנהו (1995.(Snyder, הטענה כי מושג התקווה מהווה מבנה נפרד משני המושגים, אופטימיות וחוללות עצמית, מקבלת אישוש במחקר שבחן את תרומתם של המושגים בניבוי תחושת הרווחה האישית (well-being) תוצאות המחקר מלמדות על תרומתה הייחודית של התקווה, מעבר.(Magaletta & Oliver, 1999) 19